דאר היום, 6 דצמבר 1929 — ‭_^£^^‬ו‭_^£_^_83365_^‬ו_^_ע‭',*> ' '_$,_1;^5_(_68‬י , י* • 'י־‭"-‬ז‭^? .'!^!1!;‬• ‭^^--. ._^. ,'^!!] , ; ?^^‬ של פטק־דינם רוצ ח י ממאן וקםטל נת_^ש ר [כתבה]
_^£^^ו_^£_^_83365_^ו_^_ע', *> ' '_$, _1;^5_(_68י , י* • 'י־"-ז^? . '!^!1!;• ^^--. . _^. , '^!!] , ; ?^^ של פטק־דינם רוצ ח י ממאן וקםטל נת_^ש ר
הבוקר המשיך בית הדין העליון לערעורים לברר את הערעורים על פסקי דין המות שהוצאו על רוצהיהם של שלמה ממאן בצפת, והרב קסטל בחברון. נקראו לראשונה עטא זיר ועבדול ג'וואד פראח רוצחי חרב קסטיל שנתנו למיחח. נגד עטא זיר מתנהלת חקירה _לפני השופט חחוקר בחברון על רצח חמשח בחורי ישיבח בבית קפליוטו בחברון, פדירתח של חנח בורלנד. הסניגור _^_ברהיפ אפ' קמאל' אומר: כית המשפט דן את עטא זיר על ששבר את דלת _הרב קסטיל והשני נאשם בהםתת . ההמון. בית הרין לא מצא שחם בעצמם רצחוחו. הרב קסטיל נהמ בידי אנשים בלתי ידועים ואתר או יותר השתתפו ברציחתו. עבדאללח בשיר, חעיד במשפט
שההסתה חתנחלה נגדו ועליו זרקו אבנים. ההסתה היתה איפוא, נגד ע. בשיר, והרי הוא לא נוקף. ונכלל אין כאי הסתה' כי מסיתים על פשע המור ולא על מכה. ההסתה צריכה לבוא לפני ההתקפה, מה שאין כאן, שהדברים נאמרו בשעת ההתנפלות על הבית. הסתה כלפי הרב קסטיל לא הוכהה. הסניגור טוען שלא חיתח כוונח תחילה לרצח, החנויות נסגרו רק לאחר שבאו שמועות כי היהו־ דים חורגים מושלמים בירושלים. אמנם נזרקו אבנים ביום ששי על בית חרב ק סטיל אבל אין זח מוכיח כי חפושעים תשתתפו בזריק ת אבנים _^לו. עבדאלת בשיר מסר בעדותו שחרב קסטל ספר לו כי ילדים זרקו אבנים אל חלונו. עבדול ג'וואד פרח מוסר עדות בכתב. חשופט מעיר לו שיאמר דבריו באמצעות סניגורו.
אבוקריוס טוען כי עבדול ג'וואד פרח נאשם בחסתח ונשפט על פי סעיו* !70וסעיפים 3__4 _מחפקודח . חמתקנת של שנת . !927לא על פי םעיי פים אלו דנים על הסתה. השופט קופלנד מעיר כי בשבירת הדלת היתח כוונה לעשות _פעואות רעות. השופט קורי שואל את אבוקריוס מהו הסעיף המתאים לדעתו. אבוקריוס עונה שסעיף 66 מתאים יותר, כפי הסעיף שבו נידון שיך טאלב מארקה. אבוקריוס ממריא את הפסק דין של שיך טאלב. מתעוררת שאלה על פירושה של הסתה.
אבוקריום מקריא מתיר המלון הגדרתה של ההסתה. סורי מעיר שהמקרה הנידון אינו מתאים לסעיף 68 כי שם מדובר על הסתה כללית בנוגע להלקים ש'', נים של התושבים, וכאן מקרה בודד של הסתה להרוג אנשים ידועים. שרוויל, בשם התביעה הכללית אומד: בית חמשפט מצא שעבדול י גוואד פרח נמצא בתו:־ חחמון ושחוא אמר דברים שונים. בית המשפט לא קבע איזהו הפעולה שבה נאשם כ"א, הוא היה אהד מן ההמון שעשה את הפשע והוא היה בין המשתתפים. לכן נם עבדול־ 'וואד פרח כמו עטא זיר נמצאו בתוך חהמח שרצחו נפש. אבוקריוס מבקש לדחות את חמשפט בכד ־ שיכין חגדרח מדויקת להסתה. ק ופלנד. הדבר ברור , מדוע לא התכוננת קודם. | השופט קורי : הלא זה לא מתאים לסעיף
66 שהעירות. אבוקריוס: זה מתאים יותר לסעיף 3 של רפקודה. 'גורג ' םלאח' מעיר על _סעיה . 68 ק ורי: גם אתה עורך דין במשפט זח? _ כן. קורי: לא. אי אפשר לשמוע שלושח עורכי דין. אם יש לך לומר דבר מח מסור לעוךך דין אחר. י • אחר התיעצות ?מקריא נשיא בית י חדיז את פס ק ו. ישנן חוכחות מספיהות בנוגע לעטא זיר שתקף את חדלת בגרזן. עבד אל ג'וו_&ד נמצא'. ' אשם בהסתה לרצח בבית זח. ולכן נמצאים חם אשמים לפי סעי170 *! וסעי3 *! מהפקודה המת ק נת. הסניגור אבוקריוס מודיע שהוא יגיש ערעור למועצה המשפטית של המלך. השופט קורי שואל מדוע הוא מודיע לו את זה הוא עונה שהוא מחכה לגמר כל האישורים ויערער ע 4 כולם לפני מועצת המלר.
אה כ מקריאים את פסק הדין של רוצח שלמה ממאן. אהמד ג'בר והאהים' גינים. הפה דין מתאשר ברוב קולות, ובנגע לנאשם השלי־: מאשרים את אשמתו אבל בית חמשפט דור ? שיוכיחו את גילו. (עתון הערב)