דאר היום, 1 מאי 1922 — ‭_689| ^@\ 6_^ _§8^| £9 |£££_@ §1‬ן_$ ‭^^ _^ ^^^ _^ |^ 6 £8_^ @(3389‬ המש! י [כתבה]
_689| ^@\ 6_^ _§8^| £9 |£££_@ §1ן_$ ^^ _^ ^^^ _^ |^ 6 £8_^ @(3389 המש! י
(המש! . . (י י .
חצבור חמתקדם שצ חעם חעבריי חיה מצטער עצ המצב התרבותי הירוד שצ יהודי עבר-יה. המשכיצים העבריים היו משתדצים צעודר את ירודי ארצם צהשכצה וצהטבח, חייהם ההברותיים והתיחםו באחדח רבח
| צהופעת צעירים ? יהודים . בבתי־ספר תיכוניים. הנהצת- "הג־ימנםיה צאציצים_" | (1 המיוהרת . רק צעבריים, היתה מקבצת צעירים | . (1 $ עד המהפכה •הרוסית, היו כצ בתי־ ן ספר בעבריה תסיים צגמרי וצא היה צהם | שום עצמיות. שפת הצמוד _דויתה רוסית [ והשפה המקומית הית־ח נרדפת : _הענהצים _\ שהיו נמנים מטעם המפקח הגציצי, היו כצם [ רוסים ובכצ מוסדות התנור היה שורר אותו [ הברוקרטיזם פמו בכצ רוסיה' וקשה היה : צחתקבצ בבית־םפר תיכוני. רק "צ ג מנם •־•ה ן ע בר י י-ת צ א צ י צ י ם" (בטיפציס ' וכותאים) היתה כעין אבטונומיה, ואו?_כז י היתה תחת פקודת המפקח הכצצי ושפת הצמוד גם שם היתה רוסית, בכצ זאת רוח _: עבריי צאומי שרר בה ; השפה' הספרות _\ וההסטור"ה העבריית תפסו מקום השום __ וכצ עם המורים המנהצ היו עבריים< ב?^ זר היה מספר התצמידים היהודים שם גרוצ י ביחסאצ מספרם? בשאר כתיס_"פ ממשצתיים,
יהודים ברצון וגם נתנה , לחם חנחות מיוחדות כדי צהקצ עציהט את תנאי הכניסה?צבית־םפר. צפני חמצחמה נוסד בכותאיס בית־ ספר מסהרי והמפקח' חגציצי צבתים_"פ צוה צשמור _, בבית־םפר זה עצ הנורמה הכצצית ברוסיה בשביצ היהודים, ז"א, צקבצ אותם רק '5אחוזים ממספר חתצמידיס צא־יהודים. אז יצא כצ חצבויר חעברי•' במחאה עזח נגד חגבצח זו ציחורים ודרש. בכצ תוקן?צבטצח, והשצטון הרוסי נעתר צדרישתם. העבריים בכצצ היו נותנים תמיכה מוסרית צכצ התחצה תרבותית וצכצ _נםיון שצ 'התקדמות בין היהודים. תנועת ההשכצה שהתפשטה _בזימן האחרון במערב עבריה, ביהוד בכותאים, היתה משוצצת כצ אופי יהורי־צאומי. צהפר הב&צמוס שצ "חנוד _מודרני, "• כביכוצ, שתקף את יהודי עבריה, עורר , בצב הדור : הצעיר שאט־נפשציהדות ;מצב ה"חדר" הישן ירד פצאים, מספר הצעירים שצא ידעו אף צקרא עברית הצד הצור וגדצ וכבר נ ראו נצנים ראשונים שצ התבוצצ_^ת " מודרנית_^ . "
גם. המצב הצבורי נשאר עצוב ו-י רוך כמקורס וכצ תנועת ההשבצח התבטאה בהתפארות ריקה. בכצ , עבריה. צא היד, ציהודים שום מוסד . צבורי ;בית הכנסת היה מקצט יחיד צכצ היי ר'קחצה' תמתנהצים ע"י ? הגבאים. הספקת צרכי בית־הכנסת, בית־הקברות ועניני צדקה— זהו סד הכצ שצ פעוצת הגבאים או, _ב־מצים אהרות, שצ פעוצת. הקהצה. כצ ביהכ"נ הוא עדה בזעיר אנפיז ;כצ אחד מהם מתנהל ע"י 5_3 גבאים "חנבחרים" צזמז קבוע ?)משנח עד שצש שנים) והם יחד עם ה"חכם" _(שצית צבור' שו_"ב, מצמד וכו י' נקרא "חכם— ('" פרנס'? העדה ואת הישר בעיניהם יעשו, מבצי. צהתחשב כצצ וכצצ עם דעת הקהצ וצרכיו. כצ בתיהכ"נ מאוחדים תחת חשצטון חראשי שצ חרב, שבמקומות אחדים (בכותאיס, צמשצ) הוא איזה מין "צר, " עריץ בשצטון בצתי מוגבצ, _המוציד את העם שוצצ והמוצץ את דמו בצי המצה. __
הכנסות העדה הן מבהכ"נ בעיקר : י ממכירת "ע ציות" צקריאת , התורה והפטרות (•מי שיש צו הזכרת נשמות— הנקרא אצצ יהודי עבריה " , יאר־םיאט—" קונה חפטרה וגם "משצים, " שמהירים ?:היה עוצה צפני . חמצחמה צמאות רובצים) _ומספג _דיקופןגיש עצ־יהפ ' <— _ביחור
בשבתות וימט_"ו — גדוצ ;חוץ מזה, היו עוד הכנסות מקריות שונות— חתונות ועוד. ההכנסות האצה היו מצטברות צסכומים גדוצים וחוץ מ:1 ההוצאות •צכצ הענינים_, היה נשאר עוד. מדי שנה בשנה סכום גדוצ בקופת הגבאים שצא היו . נותנים מעוצם דין וחשבון צקהצ. • ? _־"שציח"־ ? שבא _מארץ־ישראצ או . רב שהיה זקוק צכםף (והוא היה "נצרד" כמעט בכצ שנה צמרות מה שהוא מקיצ משמרת 'הגונה ;והכנסות צדדיות גדוצות יש צו, (מאספים;בשביצם נדבות צחור. יהודי עבריה. מצטיינים . במרת הרהמנות ואף כי אין צתס מוסדות צדהה
מיוהדיכן< מוצאים סכומים גדוציםצעניני . '. צדקה (אצצ היהודים ימיאי? עבריה' הגרים מזמן . רב בירושצים ")הגוח"ים^(־ שעציהם אדבר במאמר ימיוהד— צא מורגשת כבר המרה הזאת ;אמנם, סכומים . עצומים הם מוצאים צשם "צדקה" בצי כצ סדר וצפעמים גם צצא צורר ובצי שום תועצת, אד. בזה — ובהרבה עוונות אחרים — אשמים צא ההמון הנותן ' בתום צבו צשם שמים, ? אצא אותם הרבנים וה"הכמים" שהם' צא?רק שאינם דואגים צטובת הקהצ וצהתקרמותו, אצא, צהפד, מתאמצים בכצ כה השפעתם בתור "תצמידי־הכמים" "ואגש• _^ * אצקים:, " כביכוצ, צהחזיס את וזעם במצבו ה_^צוב;., כי
רצות רוחנית ש_ל העם. אי־התפתחותו — משען. הזק ויחיד צמעמדם 'הפרטי שרק עציו הם דואגים (מובן שישנם "הכמים" ?_עצאיס מהכצצ, המצטיינים צא רק _בבורץתם אצא גם ביושרם וככשחתם, אד מספרם מצער ורוקא חם משוצצים. בה ההשפעה עצ העם(... הקהיצה הכותאיסית (אני בפונה מאדיר. את דברי עצ קהצה זאת מפני שהיא חכי גדוצח ועשירה והיותר אופיית צחיי י היהודים ־בעבריה. היא היתה הראשונת צתנועת החשכצה ובזמן . האחרון גם צתנועה צאומית והרוב הגדוצ שצ ה"אינטציגנציה" היהודית העומדת בראש התנועה הצאומיית־ צבורית בעבריה. נמצאת במתאים) שבה היו אפשרויות גדוצות, טובעת ונחנקת באוירה שצ . אנטיצבוריות נוראה ועד היום _אינוש יכוצים צצאת. גמה-הת. צפרניהם החדות שצ פרנסי העדה וביחיד מתחת ידו V רב י " ידוע" בעבריה — ר א וכ י ן א צ ו אש ו י צ י- . (2
(2 מה מעציבה ומפציאח הידיעה ")דאת היום, " גציון קמ"ו) שהיהודים שברחו מעבדיה מפני המהפכה הבוצשבית שמה צפני שגה והיושבים כעת בקושטא, חושבים צהסתדר בתור עדה. מיוהדת "וצהעמיד' בראשה אח הרב /י&צ _רויחאיח שיא 5ח _די י** ** מדז—!.. "
. המוני חיהודים בעבריה הס- . חרדים? ונתונ-ם בידי הרב. ו"חחכמים -. . ? '"כחומר בידי! היוצר. אד, בו. כזמן. שיתרהרבנים . וה"חכמים!" מביטים ע_^ עצמם כעל "מורח־דרד" דתי! ואינם מתערבים בחיים 'חבויים של ! העדר —. " הרב חכותאיםי אינו מסתפק בזח ;הוא • הרחיב. ופשט. את _שאטונו _באי נבוא, הטביע. , את חותמו ־- על בל חי•־ _חקחא \בל הבר _^איני רוצה ?אעמוד פה •על _השאאה עד כמח רצוי , שהם ימררו בהושטא עדה מיוחדת;מפאיאה אותיעאיח" בזו שא " חרב חכותאיסי וביחוד אחרי שעזב את י "צאן מרעיתו" באי רועה (ויחוד•' עבריה באמת: התרנאו אהביט עא חרב. כעא "רועה/' שאי־אפשר אחיות באעדו) וברח מכותאים _אא מפני הפחד מחשאמון הבואשביםטי —, אזה אא חיתה או שום סבה:, ( אאא מפני שאא. נשארו עוד במתאים עשירים אהוציא מביםם סכומים שמנים, ומה או ואכא ההמון שנשאר במסומו אם עשירים אינם ? הדבר הרגיז מאד את יהודי עבריה אד נפ שטחו שהם םוף־סוו_* התפטרו מה"רועה" חזה.
ח י אאואשויאי , היה מונע אתהמוני _ל היחודימ מעאות אא"י ואהשתקע בה "כי עפ"י התורה, ההתשה אסור אעאות ואחתישב בא"י עד שיבוא משיח" (כד י היה מטיף הרב הזה מעא במת בית־הכנסת. (
? הנעשה מבאי חתערבותו, חרי זה ננד הדת' ננד התורה. -הקדושה". . :": —. ־ אד, אין דבר בעואם שישאר;במצב י קפאון, העתים משתנות. ונם חמוני היהודיס בעבריח חתחיאו אהתעורר. אאט אאט חתחיאה תסיסה צבורית הזקה. יהודי עבריה חראו שאיפה ?שנדם בחייחם, אםהר צבורי ;הם אינם רוצים עוד אאכת. בעינים עצומות אחרי "החכמים. "הקרסע התחיצדו ־צהשתמט מתחת רנאיחם שא "חטנהיגים הרוחניים" ; הדור הצעיר איננו נכנע יותר אממשאתם כי הוא הרים את דנא. התחיה וההתקדמות, *ד;:'?ו ־ . אר, הרב הכותאיס' אא ינום ואא ישן ; הוא הכריז " •מאחמה קדושה" ננד כ. _^תנועה צבורית ;בשם התורה הקדושה נאחס בכא . האמצעים ננד כא -מה שיש בו משום חשש שא אאומיות ונגד כא נסיח שא התקדמות. כא מיני מעשים באתי־נאים כשרים בעיניו ורק שהעם אא יעשה צעד קדימה, ורק שידו תהיה חזקה... אואם, האפשר ?העמיד . את נאנז ;ההיסטוריה ? (ער* יביא? '( שלוח תידישוילי. י ?? ־