דבר, 16 אוגוסט 1973 — תעסוקה לעולי גרוזיה [כתבה]
תעסוקה לעולי גרוזיה
מאת דני _צדקוני
חודש לאחר מהומות ?עולי גרוזיה באשדוד לא הפכה בעיית קליטתם לקלה יותר. אצל חלק מהמעסיקים נוצרה התנגדות ל־ קליטתם במפעליהם — הם חוששים כי לא ניתן יהיה להפסיק את עבודתם, גם אם לא יתאימו. גם אצל. ביי העדה עצמם נותרו מישקעים לאו דווקא חיוביים, של תחושת כות: מוגזמת, והדבר איגו מסייע. לההשת תהליך , השתלבותם בעבודה ובחברה', אם כי. נ* ערכו "סולחות" והיו מחוות של " התפייסות. אשדוד. שקלטד. במשך השנה . כ־* 900 משפחות של עול־ גרוזיה, עתידה לקלוט, קרוב ל־ וודאי;עוד כמה משפתות מגרוז־ יח בשנה הקרובה. בינואר יושלמו " בה 300 דירות־• הדשות לעו־ לים . חדשים. מזכיר מועצת הפו־ עלים רפי כהן אומר:יש לנו " בעיית תעסוקה, הכשרה לתעסוקה והתאמה לתעסוקה לגבי העלית ההדשה;_" מועצת הפועלים ומשרד העבו־ דה יזמו לאחרונה כנס מעסיקים באשדוד, בדי למנוע אפשרות של אירועים כמו 'אלה שהיו בעיר ב־ 'תחילת יולי. אי־אפשד לקלוט עליה, "אומר " כהןרק . בשיכונים. "הגרוזינים הס " . עליה מיוהדת לכל• הדעות ויש ־לעשות בל מאמץ : לקלטם .. בעבהוד., עולים מגרוזיה.. נדחים, •': לדבריו, מהמפ־ עלים בלך ושוב. לךעתה י . מטעמים ' כלכליים נוח יותר־ לאותם מפעלים . _להעםי יק פועלים., מהשט-
חים. מה שקרה בנמל 'אשדוד שימש עילה לתחושה עדתית מופרת של קיפוח. ? כיום משוכנעים ראשי הי מוסדות :ומנהלי המפעליםבאש־ דוד, בעקבות מה שקרה, שקליטת העליה אינה-רק חובה ממלכתית אלא גם עניין של•. ? אחריות מקומית. מנהל שירות התעסוקה ב-
עיר אומר, שבסך הכל פונים ללשכה בין 30 ל־40 דורשי עבודה ;מוצעים להם מקומות עבודה, אך הם אינם פונים לשם בגלל השכר הנמוך. אין לחניה שה־ בעלים משלמים באותם מקומות שכר גבוה יותר לפועלים ערביים מהשטתיס. סוד ידוע הוא שלמאה מפוטרי הנמל הציע שירות התעסוקה מאות מקומות ע־ בודה חדשים. ? אך העובדה היא שציבור גדול של עולי גרוזיה, שלא נקלט בעבודת מסיבות שונות, מסתובב ברחובות ממורמר ומתסיס, ומה לניצול על־ידי גורמים שונים שלא טובת העולים והקליטה לנגד עיניהם. תעסוקה קבועה ובשכר הוגן היא — אולי יותר משיכון — המפתח הראשון לקליטה מוצל־ חת. מה מקשה איפזא על היקלטותכוח האדם הגרוזיני. " . ־ בתע־ " שיה המפותחת והמגנונת שלה עיד :העולים אשדוד י
: י עמרם, מנהל כוח האדם במפעל הכימיאגן, "אומר, שאחת • הבעיות הרציניות " היאץ בעיית השפה. אילו היה העולה 'מגרוזיה מדבר " אידיש, צרפתית, ערבית! אבל הם מדבריש רק גרוזינית. " אגן" הוא מפעל כימי, ובאין ש- " פה שבה יוכלו הפועל והממונה לדבר ביניהם עלולים — לדברי עמרם — להיגרם נזקים כלכליים ולא רק כלכליים. היה מקרה שעובד מסויים, שצריך • היה להפסיק ההליך מםויים . בהגיעו לנקודת חום מסויימת, השיב לממונה עליו, לא הבין את תפקידו, ולמפעל נגרם נזק של 20, 000 ל"י. היו 'מספר פועלים', " מספר עמרם , " 'שהמפעל היה מוכן להעסיקם, " אך הם טענו שהמשכורת אינה מספיקה, מפני שעליהם להחזיק רכב שאותו רכשו בזכות היותם עולים חדשים".. .
באגן, "שהוא מפעל כימי, " שכר העבודה אינו המרכיב הקו־ גע בעלות המוצר כמו בטקסטיל. השכר שמשלםאגן" הוא גביה " יחסית — כ־35 ל"י ליום, עפ תוספות שונות. אהד ממקומות העבודה הפרוב־ למטיים באשדוד הוא מפעלי רו־ גוזין, אך דוקא אלה הצליחו ב־ קליטת עולי גרוזיה. לאחר הנמל, הם המעסיק הגדול ביותר שלעולי ארץ זו בעיר. כיום עובדים _ברוגתין 83 גרוזינים. מנהל מחלקת כוח האדם במפעל, ב. איי־ זגבדג מספר, כי ההנהלה הסתייעה בקליטת הגרוזינים, בעובדים ותיקים מעולי רופיה. היא הצמי־ דה אותם אל העולים, וכיוון ש־ גם הם היו עובדים, היו נאמנים על יוצא' גרוזיה. הם שימשו פה לגרוזינים אצל ההנהלה, וייצגו אה ההנהלה לגבי הפועלים. אמנם שפת העולים מגרוזיה היא
_גרוזינית, אבל כולם מגמגמים " רוסית, "אומר אייזנברג. הנהלת רוגוזין דירבנה את מנהלי המפעל לבקר אצל משפחות העולים, כדי שיכירו את הרקע המשפחתי והעדתי של הפועלים החדשים. היא גם הפיצה בין העולים מגרוזיה את דף האינפורמציה ה־ פנימי של המפעל, כשהוא משוכפל בגרוזינית. זה חלק קטן ממד. " שאנו עושים, "אומר אייזנברג, כדי להתגבר על מה שמוסדות " הקליטה באשדוד לא הצליחו ל־ ההגבר עליו. "מפעלי רוגוזין. מעסיקים סוציולוג תעשייתי , הבודק, חוקר, ומייעץ בתהום הקליטה. ואמנם, ביום חמישי השחור" חיפשו. העולים " מגרוזיה, המועס' קים במפעלי.. רוגוזין, דרכים לעקוף את המחסומים שהציבו בדרכים למפעלים בני עדתם, ולהגיע כרגיל לעבודתם. י ? (רשימה ראשונה כפרדה)