דבר, 29 יולי 1973 — עולי ברה"מ בעיני עצמם מאת יהושע תדמור [כתבה]
עולי ברה"מ בעיני עצמם מאת יהושע תדמור
המחדליםן בקליטת העולים מגרוזיה מקורם בהעדר תקשורת אלמנטארית
פרשת עולי גרוזיה באשדוד ודר י מחדלים החמורים אשר ליוו את קליטתם בעיר הנמל והביאו ל־ שביתת הרעב ול"כיבוש י העיר" " אסור שיטשטשו את הסיבות האמיתיות לכשלון ואת הקשיים האובייקטיביים. הכרוכים י בו. עיקרו של הכשלון — בהעדר תקשורת אלמנטרית. מעטים מאד מעולי גרוזיה מדברים רוסית. ולבד מ־ גרוזינית — אין. בפי הרוב שפד, אחרת. בכל איזור . הדרום — להוציא את _באר־שבג — אין ? במשרד הקליטה אף עובד גרוזיני אחד, המסוגל לשמש איש־קשר מהימן עמ מאות משפחות עולים, הזרים לתנאי הארץ ואורחותיה. וכאשר פוטרו עובדי הגמל הזמ־ ניים ונעשה נסיון, שלא עלה יפה, למצוא להם תעסוקה במפעלי תעשייה בסביבה, וכאשר הוזעקו מש" רדי הקליטה, חתחבורה וראש הממשלה ואהרים, במשך שבוע תמים, לא חש איש בירושלים מה חמורים הדברים. עד שפרצו העלבון, המחאה והמרירות החוצה. וכרגיל, בעוונותינו •הרבים במקרים כאלה, מיד נמצאה כל תשומת־ הלב והעניין בא על תיקונו, תוך עיוות כל סידרי ממשל תקין. מעבר לפרשה אומללה זו היי־ בים אנו לתת את הדעת באורח יסודי יותר לדרכי העלית והקליטה. התמונה הכללית משביעה רצון. מסקרים פנימיים, שנערכו • בקרב עולי ברית־המועצות, לרבות עולי גרוזיה, ? מתגלית מידה רבה של הזדהות עם המדינה. עולי בדית־ המועצות רואים עצמם, על אף הזרות, כמעט כישראלים לכל דבר. 96 אחוז מאלה שנשאלו היו־בטו־
חים בהחלט או במוהים למדי שיישארו בארץ81. אחוז מהם חשו, בבר בהדשיים הראשונים, הזדהות עם המדינה. הרוב הגיע עם זאת למסקנה כי צפויים עדיין קשיי קליטה רבים. כבר _בחדשיים הראשונים לשהייתם בישראל ציינו 77 אחוז שהיבם שבעי רצון, באורה כללי. נתונים אלה נוגעים לסקר, שנערך בקרב עולי שנת . 1972אמנם בחדשים האחרונים מסתמנת הר־ עת־מה בתגובותיהם של העולים החדשים, אך 'המגמה הכללית נשארה כשהיתה. כאשר מנסים . לבחון את בעיותיה של עליה זו, יש להבחין בין שתי 'הקבוצות העיקריות המרכיבות אותה. כשליש 'ממספר עולי ברה"מ"הס;יהודים' גרוזינים; מםקר;שנערך ' על־ידי צוות י ה- , _ttfr ''_rffit_?vj$$Q , -־ ;: |_iggשותו,. של. ד, ''ר, , _tffhs, Jt::מ8_מטי I של_&_חר :שהותגשל _& י י" _^_י_^_אד _: ;^ נמצאו' 92 אח י ה _^ "מהעולם בדיז־ות; קבע ו־91 אחוז י מהם היי:'בר. מועסקים. אך רק . 72אהה מהם הביעו שביעות רצון מעבודתם. אך איזו על־ה שקדמה להם חשה' והביאה בך ;:ת הלרכתה ושביעות רצונה ;י זי , בסופו ' של דבר, תעו־ דת _ככ־ד רעוד־ש עצמם, המת־ " ייסרייי _ב־סורי קליטה בארץ הד־ שה וכ־ל לא קדה. לאור התדמית המסולפת, אעיד הודבקה לעולי גרו ־ י זיה ונרית־ד. ::. ־עצות. מן הדין ל־ העמיק קצת בבעיותיהם. קליטה • - . י י גרוזיה, עליאף ה־ הישגיה לד ?עות הרצון של הסק־ ריש למי: '•. ־, כרוכה בבעיות. הן מצויות :־•:־ מישורים: מרביתם של עול' אלד. היבם' בעלי ד. ש־ כלה נ:'. ::־. כישוריהם המקצועיים
— גם הם נמוכים. הם. נהנו ב־ גרוזיה מרמת חיים ודיור גבוהה למדי. הם גר?בבתים גדולים, בתי משפחה־ ומזונם היה בשפע, כישו־ ריחם הספיקו ותאמו את י הצרכים של בלבלה ומבנה משקי מפותה הרבה פחות מן המשק הישראלי ; מה גם שלא. 'מעטים התפרנסו מ־ מסחר זעיר, רוכלות ומקורות אחרים. לא מעטים מהם — בעלי מלאבד" אנשי עבודה חרוצים דד מוכנים למשוך •בעול פרנסת מש־ פחותיהם הגדולות. אלא •שמד, שהיה. טוב בגרוזיה — אינו טוב בישראל. כישורים שהיו ?י מספיקים שם — מאפשרים להם כאן, לזטמ י רק בעבודות. ששכרן במוך ואפילו במוך מאד. להוציא עבודות בנמל אשדוד או במפעלים אהריס, המהווים יו*אים מן הכלל. תחושת הירידה ברמת החיים מחריפה אצלם יעוד *. ?ותר מחמת היותם בעלי משפחות מרז־ בות ילדים. באן חוזרת התופעה החברתית, המוכרת לנו משכבות מצוקה אחרות: הכנסה קטנה, מ־ חמת• רמה מקצועית במוכה" אינה 'מספקת את צרביהן של משפחות גדולות. והן זו, גם ללא הפרשה הגרוזינית. עיקר בעייתה של ה־ חברה הישראלית, הנתונה במצוקה. הבעיה האובייקטיבית השניה הינד! השפה. גם זו בע"ה _האופייגית לגרוזיבים בלבד. עם עולי דומיה האחרים ביתן לדבר רוסית, אידיש ופה ושם אפילו עברית. עם הגרוזינים — זו בעייר, של ממש. מה גם שהם איטיים מאד ברכישת העברית, ועוד. יעברו ימיש רבים עד שזו תהפוך לשפתם. הגרודנים היגם בעלי מנטאליות מיוהדת מאד, הנובעת מניתוק של
, מאות שבים. הם _חשדגיים מאד. הם רואים בממשלה גפ כאן גורמ זד. אנחנו איבנו מבינים אותם, והם אינם מבינים אותנו. ושום צד אינו עושה מאמץ אמיתי ליצור עמס יחסי קירבה, לגלו. ". י תשומת־לב וחמימות. בל מד, שקרת באשדוד — מקורו בזכות בהעדר קומוניקציה. העובדה שעשרות יהודים בעלי משפחות זעקו לעבודה ושבתו רעב ימים תמימים על זד., שעבודתם ניטלה מהם, בלי שאיש יסרה להסביר להם סיבת הדבר, מעידה על קהות חושים ומחדל, שקשה להבינו. . -תנאי ראשון לפתרון הבעיה: העסקת גרוזינים דוברי עבריה. - כעובדים במשרד הקליטה בשדה . י — באשדוד" אשקלת" בצדת' _קר־ר, ־ גת ושאר ריכוזי הגרוזינים. יש לפתות בפניהם את מקומות _^¥_1_&ד_1דולים_$מ_£!^עולת:_־עע־ j י ברה :"מוקדמת _בקהב_^_מנהלי. ד§5_, ־ !ע!*ש_«. א©ור-, •_שתן_?מית", פהול&ת' _"ג; מרושעת, שהודבקה להם, תלווה את תהליך קליטתם ' ותדחוף אותם להסתגרות עויינת. לפי דעתי., יש שורה ארוכה של פעילות בתחום המקומי ??, המוניציפלי , המחייבים י עש" ותיקון. מהקמת בתי כנסת, המקובלים עליהם כמקומות הת---כנסות, ועד מאמץ עקשני להקנות להם את השפה ולסייע בידיהם בתחילת היקלטותם. דרושה קצת יותר תשומת־לכ מצד ארמני בשים, מצד עובדי הקליטה והסעד » יוהד הפעלת מתנדבים ובשעת הצורך — חיילות. אשר תסייענה בידי ה- , -אמהות _נהדשיפ • הראשונים. קצף. יותר מאמץ להסבה מקצועית ודאגה אנושית לפתרון בעיות ה- - תקופה הראשונית־הקריט־ת. (מאמר ראשון בסדרה)