על המשמר, 20 יולי 1945 — יהודים גדוזינ"ם [כתבה]
יהודים גדוזינ"ם
.. אייניקייט, "טוסקבה
ם. ד. _בואווב
בעוים שונות, גוולוח וקטנוח, בםספ"ר הגרוזינית, חיי ם קרוב ל־50 אלף יהודים גרודיניים. רובם מרוכז בעדי הערים העתיקות ביותר במדינהטביליסי וקוטאיםי. יהודי גרוזיה נמנים על העמים הוו־ תיקים ביותו, מאלה שהתיישבו בארץ זר. קשה לקבוע בדיוק מתי באו היהודים לגרמיה, א־ך בר־ הוא, כי הם מת־ גוררים שם זה אלפי שנים. כפי שמשערים, היו המהגרים היהוייםד הראשונים לגרוזיה, אותם היהודי ם, אשר שלמנאסר מלך אשור הגלד, מאוץ-ישראל בשנת 71s לפנפ"ה ויישב בהם את הארצות הסמוכות לפרס. אך מותר לראות כעובדה היסטורית את זה , עלאחר _תורבן־בית־ראשוז 586) לפנהס"ה) הגיע חלק מהפליטים היהודיים אל חופי קולחיוה רמנאן נתפזרו על כני כל הארץ. מלבו זה, יכלו פליטים יהרדים רבים להדור לחלקה המזרחי על גרוזיה מפרס (דרך ארמניי. (, האוכלוםיה היהודית גדלה בלי־שום־ ספק גם אחרי חורבן בית שני , כך שבזמן מרד _בר־כובבא היתה כבר בגרוזיה אוכלוסיה יהווית צפופה. מעניין לציין, שבמחצית ישני ה של המאה ה־, 19גילו בגרוזיה מצבות עם כתבות ארמיות־עבריוח מהמאה הראשונה והשניה לפי המניין המקובל. במאות הראשונות הי תר, השפה _המ־ הלכה בקרב היהודים הגרוזיניים לכל הנכון ארמית, אשר כמו הלשון היוונית, היתה הנפוצה ביותר בקרב האריסטוק־ ראטיה הגרוזינית. מעלןח־ידם העיקרי של היהודים הגרוזיניים בימי־הביניים היתת' עברדת־ האדמה, אך היו מיוצגים גם במיסהד ובתיווך. בימי־הביניים היו קיימות בקרב היהודים הגררזיניים . כיתות קראידת וזרמים אנטי־תלצןודיים אחרים, אך הרוב
המכריע של היהדות הגרוזינית דבק בות היהרוית המסורתית. על כך מספר באופן ברור ההיסטוריון היהודי מימי ־ הביניים איבךדאוז _> מת בשנת (1180 בספרו "ספר הקבלה. " בסוף המאה ד. ־12 יי תר!תקופה של גיאות בחיים המדיניים והכלכליים של גרוזיה. גרוזיה קשרה או קשרים דיפלומאטיים ומסחריים עם ארצות קרוברת ורחוקות, בעת גיאות זאת יוצגו יי צוג אקטיבי גם היהווים הגרוזיניים. אשר בעת ההיא לא היר בה מסתגרים וגה־ עלים כמו במאות המאוחרות יותר. יהודי מערב־אירופה עמדו בקשרי היכרות עם היהודים הגרוזיגיימ. מאידך, אנשי יקידמה שבגרוזיה על חור־זהב זר, היטיבו להכיר את חתרבות היהודית־ ערבית. החוטים של תקערים הכלכליים־ דוהדבוחיים נתמשכו מפער3 למזרח וחורה. מחבר הפואימה הנצתית "הגי - בור בעוד הנמר" — דדםטאדולי — מזכיר את המלים הפיוטיות של החכם עזרא. עזדא, זהו ללא כל ספק המשורר היהודי הספרדי המהולל, קודמו, על רוסטאוולי — משה אבו־ עזרא. לכשנתפורדה נרדזיה לממלכות קטנות !לנסיכויות, ועל האדמה השתלטו הפיאודאלים (מלכים, נסינימ, אצילים והכגסיד, (, חל שינוי חד לרעת במצב היהודים. המוני היהרדים הגרוזיניים, מלבד העשירים והקלה היו בצורי. ואח, מאות רבות בשנים, תלויים בפריצים הגרוזיניים אד בכנסיית וסבלו מה• לתץ שסבלו שאד האברים _הגרוזיניים. לאהד סיפרת גרמיה לתחומה'של רוסיה לא הוסב מצבם של היהודיפ שם, אדרבא, אל החגבלוח הקודמות נוספה עור המדיניות האנטישמית"של הצאריזם. מהיהודים ניטלה הונדת >ד. _משך בעמוד (6