Ha-Tsefira - הצפירה, 18 February 1921 — ש ו ז. [ARTICLE]
ש ו ז.
ונהם ריבולוב. _^
I *) מכבשתה של ינידה(" _שרשייפ ב.
0 _חפש1רר הצרפתי מל_*פמדמ פוחח . <ת מגר השירים 'שלו בשר "אל הקורא" ובו הוא אומר ן מה משרתו לך, הקורא, את שירי - מזי מעהה מי ללבי אני. וצ_&יב ודמה ושאר חבוי בי, כנשמתי - _ואוו שידי האמ ת י י ם לא מךא אהם לעולם. מצורות הלבנות המטות ? _ומהתפות שסב"כ לגביעי־ה&רחה_*־־ כן 4_שבב במר ל _המלודי _התשמי מסביב הזמינות ומךם לי. רק, מעה - כן _התנבאו _דמוסו ממני והלאהן נשאר לוכדרק י _יזשניל הדק של כנפי־המשי הענוג;ת וממת *?להם. **ץ אני יכול לתע־_^ם מכלי שאמהה _ממ־שם את _אבקיזהבס המקסים* _מנחברם _בגיב־מ, כדי שלא יעלמי ממני? לא. אני לא אתמיב בגםשש. כן. נפשו־ ממ מלאות שירים _חפשמעימ לנו 9חן לנו מ_^ק־זר לא תשמעם. אתם, הקוראים, את מפרות לא תר_&ולעולם ~ ' רק את אצבעו־ מיש, המכיסות אנ_^־זהכ מגוונת, אזמן _ת־־או - ולא יותר-. אלה דברי משודר. כד, אמר ממרום. אל גא גמר' בזד, נאוה מיוהדת ישיש לו למשורר נטיח אליהן ?'והמיס אנו _*פרגי'שים מכבר בצערם של הנמ&דדים •מזלים/ _המתאוננים הטיד מל הקהל שלא _2יץ *לא ירני'ש להם. _גךוש, קח1ש, קדוש. 0 ?_נן _זעהוי העמוק ומ_&_־ןר הנובע ־ סלבושל היוצר. איכה ועדנה המלים ־־. מושת והמחעקוו האלה לןרא הזר את כד, , שראה המשרד כחוו'נו כצורתו _תראינו/ מרם לבש עוד* •מרס קרם *ר?
_טי יפימ מסב היד
ד. ץ _הגמ_^רד עצמו לא יעד מזה את לדו. ילדי רמ, *שיצא לעולם _המציאות• _עןלם הסמשמ_* אהה _^_ש הבונדות י תן _מקשמו לו, למשורר, הן הבטיחי לו *ושר של יצ_?ה, הנאת מזיו _חמכיונה; משך לםו המפרכס של המשודר אהד זםלה - קוחה נפשו לת&ש את ה"רכר, " *חו דבר, שנראה לו בהל_^מו_, בחזיוףלבו -־ וע"י כך *מצא את ועטוי הנכון, האנושי, אה הקיום הנצחי ליצירתו - למףא! נפתה למלה - והבגד בו. מא הביא לידי םמוי לא את עצם חדםר דבר אלהים_. שנ?_ד _כרזפממיאש ' כלכל, אלא, בא4פ$ ומהו מוצלח' את ד!*נר*עד רראש55י!נ_^ את ה. "פתח*דבר, " _*יה זד?וצי'מו, זיו _הבבואה שלו. את _־ע&ל , _תמי"_^־_^מ - והעיקר גו, נעלם. א1ד. ו _דברינו נכנע ואינו נכלא. _במפגרת חמלה 5 א1 שהוא ג_^שז_&_־י _שב ־־וט'ינ'זל_*_'! ©מ?בלבו שר המשורר או 10910 'מדצ1ף, כ_£ציא גשמו* - ואינו... החזון אילו _מרגשס טלו, אינו מוצא א־?_תקיגו השלם במלה, _ביצלה הספרותית (בפי _>_טאנ\ ר_^2פ לקי'וא לד0 _אלא מא שוליד' מביא _לעזלם יאת מצידה " . השיר, 'עונו קוראים, אינו אלא מר הרעם שעבר בלבי 'של המשורר - ימי זה יכיר על־_&י 7זד _8ת _לןל־ררעס _צממ־שהואמ מי ידע את _פית־'_"צו ההד, ר- '' אם לא שמע •שראשית: . אחר" ? "
ל*א־־. ר שמפת דוזים'היממ ומםריודיד, ! :ץ שעמד. דו־יאשוכה של היצירה 1י, בין ז31_* שנ\< אחר־בך, לאהד שצל־העבר :ממל מרחף על־נבי מציוד• - •ין היוצר *צמו מכיר וממיש כדבעי :את יציד־מחו *'אן _מש כן $* -יך זר, כחץ אנחנ_* לדוד'יע _מזיעים אגחגו, ש_&_נינים ורודדיס *_עזש *תויי־תוכד, של מצידה, מ ה ש נ נ ו א ת ת כל ?כל המוז - אומר הפילוסוף תעי _זילדמ - היא יחד עם ות א י ־־ ת ב צ ת, _% _הפ־־מר, _ברעננות ובהמשות_, היא יתד ןסזהנםאי"_הםכמהן כי מפיץ _ממ מסכימים ליצירה פלונית בצוחהד, _^לי*"לת, יו שגיתכה לו ב ע י ן, אין אגו _־וע_*יבויפ מדיין לוה, _שפעזאר טמץ ושלא חבלת לניו ביצירה - וישתיד, נל-י ל**צר. "שיפו, I** אנ* מסכימים - מפגי שאין ש מורנישים 'בזה, ימפני שלא _נחג־לה לנו *דבר. מפונים, נכונים חדירי־ס: שפ ר י כ ט די זעעלע, זא _שפתיכם די *ע על ע גייכמ ?מנתר-"• מפיון '_ותשוח _ד־ניוש - לא הנממ רו_^יה_. ^*• ההא המהבד. ומי יכול להיות " 6ה ללב >לב<מא את _מאדיו ?חפה - דברן ־_^א מטבעו;הנ&ש - _י_^_י מת_^ שהקת עחשה. נ_&ש ה_^דם - מ א מל י ד, ן _^ה וו, שיש בכתר. _לחפוך . מאפליה לדמ־_*מים' אינה יעולה לו_^יר אזמר. _כיילה י_^ר הבופך הוך. מים יש ע_^ט' הבאומ ?האיד את רכל בבת־אוות* בכת וברעש, עדן - מקף _מדתן - א ו ר ה מתעה
מון א_2_י מיע"ש לע_&_ש המלחמה ־־_^גית שבץ _דמצ_^ _זמצוה_;כץ חתונן ידלשון. -מ&לילשן! וקוק מ_^1ר _לבגדיי, _נני_^ 2\ק0ו צ_^_י * "ד. ג_^_שבל הח2שות חמעי_^ _^. - 9$מ_^־ "י_?_%_^ם _מדודים ראשו וע_^ _^_ייב ־6_^ד ד_&נ_^פ *10 מל"ט, ועישי , _^_מדמ שכמה בדמ מטה _^דע כ^^_לצ_?_ממ ממשמשים עתה ן הס _מ_^לו מש _4_^ז ת"הראמו* ממ• מד/^. חש ?מש ?©ש אמ מעם _לבכורה בג_^ם קיץ. '' הו_?עד "ת5?_מ ב_*צ_*מ עלז המ 1^*" זמ_^ ן מ־* ו* _*. גחממ" מלו. ודןומז ?וד_^_־כן -? _?_ביהות _צמגםרעומד־ם 535ר_*_$, ח_^ז מממז/ במם מומרים _מ_3ד*^מ ליין מ_^ק ל_^_נצ_4 ג_%_^ מ1צר עבי ב_?מ הלשון מ_23_^ח #01_$ ועיש/* _וכעו־ות. _ומיא, _*מו על רכל. ק_^ערה _גר_^ימ _מגין_, _ווגח_^ה צ_^מן_$5ת $$%%%_* חמ_$־
ןטיקד, שלה מגמד, _4_וז ד_^ק _5חלב - ומלשונה ממש על הכל. 1זמצאת נ _שמת _ודצר־ ר_^ץ גנו' וגאו* לה _שרםוז בנ> _דרשוני, בבט!י המ. תשי? ל. _14 _מץדא קורא - מהגה. ראשית כל תא דואה בכל !ד' רק כד* _המ־אלבו/ הוא יוצר מחוך קרי' "_^ אח ה י צ י ר ה שלו כפי _^ר_^א י_^ל וממת שמ!א רוצה. _יכמוב לבו עליו, הוא מחגהם_^ חממי לנשמת מצידד" כוהתי לדעתו של מוצר, בגחזי לממ - _אמ'_^ וטוב לי ן >דגימו1דר _>_% ?לך למודה - ו'עוא עד מערב" אמר נ&לע'_&י על מדוגסקי שלו. הקד, ד חוגג ושמח ?*'_והיוצר ב וכה על גל ר! י_^כ_* נתו_, מיצר על החבנו .. יוזלשץ - היא וצואלת את הגפש סולם הענוייס ו-חיא המכניעה אותה _*משעבוזתה _לעולמי אודים, היא דגורמת ומבי_^־ , עד לעבודה זוד..., ייש _יטשוודים המבקשים _לדשמוק את צער מצירה _^לר_*ם _בעל_^לי־קפם של מלשון_', _םטוסיוקלימת של דיניב_, בשכרון המלה _המטולסלת. דבר זה נעשה להם כמעט לטבע שני, לישר חשוב ודב הק_*מ זמ ד_^ב _לימע אחעים^?_, ופי-ס _לזהמפייס *_שנהט_^תם בצערם. האנתיה לדם וחםתוע של מצירה מחפשי?
_שצ_*_ים _כמשקפת ^^לשץ, במלה _רמתגת כשלעצמה*;ט אץ מוןר, של חמלה וצרו_&יה', בלוד *מד הגיוני, קר ואובייקטיבי, _אןת תקוין לנגון המתנגן מםש - _מלשה גא חטלד, כלי ־ זמר •מיוחד, יסוד ב&ני עצמו, שברטט אומומד, חמצמרפות _וחבקןוז גו ליי חגה על מיתרי הלב, תעודד טננינ_^הו _עמילות , ברעתה הפנימית, בחרה חנמתו/ כצליל* הקסם _שלה. מעתה אץ _דג_^ה אך *דק אמצעי לבטוי איזה שמא' אלא מ מ ר ד', ב מ נ י עצמה, שדה כשלעצמה. חמלה מתפשטת _8_*ת _צורת־החול, את _הגשמיות מלה - מלכת לקראת חמופ_^ך, ן _מןשית אנ_^_אמ תו>גינד-, _^מבי_#*^תגו לעולמות _המפשטת לםמירות האץ־םוף, מקום שפ •אץ מלים, אין מבטאים, אין דברים - יש _^_מוסיכך_^, _למל_/ יש דגה מנימיה' עמוקת. אולי ע"י כך יש* _מךל אח זד, מיה הפני* _מזת של _היצירה _^ת הרחש הטמיר מלדיתשרה *^יו ממחה-. ימע _^ו ממיוד• הרוסית נ_^נ ־מ_^גק בלמונמ, חטוסיקןלי עד לידי שנעץ. איכה תבוא 'עבןו־ררות למך ליגלי£8*, לא ע"י _^השי־המלימ שיטאו '_*ייבבו באמגו מ_&יתד' מח הרודן -? ז_^1616 ועבה 1_^0! ~ ומלא מא השיר וו'י -ע מר_^שיו_^־ ועד קצהו עד שנדמד, שרו_^ז הוא ד, מיבב _בקונגו. ובשיר שניי, המוסר לנו חתמ־חםזןף _^ מםנחר 521_ץ1מ1_?8 מרבה כל כך באלפמ_!ט בש-ש-ש-יע־י שע_^זותיס ג_^ח _אחר־יו ולוחשות 1
ג_!ם _מין _באלמונ־ט מבחין _^תיות_^_־וכדיפ וכין _אןותיות־נקבומן ד4 . _^ מרגיש את ד, _טישף _^ערנון ד"נרו־ל שבהם מחר&_גןג _^ת אחת - הזכר - על חברתה - הנקבה - *שתוך צמ_^אמטד_) נפלאים הוא ?*וצר _משריש בלמו הנ_^ץ _מנג־ש/? המתנשאות _מזעשןת בילענו כשעיקר, פלאית. וכשירד, _דרוסיה החדשה לא יח_^ד הוא _באלמזעטי גם בשירתנו _64נו -־ חוששת הלשון, או נכון מוז/ הפלפול כלשון *מקום רב עד מאו/ כמי בכ_^ כשיות המתחדשת וקמה להמד., יוהד מדי דיתד. לשוטט' נחמה כתוך _ימסנתו?העבר הבלה _מ_£מז מפרצה ממסלאה - _^ינה יו<דעת מוחה _לזמא משתוכנת משתלל, _^_מסלסלת *מתפנקת כאותם צטרימ־ההן'רך. כצד* מן המעי " קל_^ת המקסימה מזממכרה ©* בשימו של כ'זאליק! _לחש־מזשן כוס שר _בועח חדוכ_^ז ככת שתה.... לחש־נחש... כ־כ-כ; , '!צפרירים" והברכח" יעוד ועוד. • ויעקב כרן - האם _" אץ כהרבה משיריו ")_כצגדיורו כלילה" ועוד) צ_^והד, חמומי * י_^ת השובה ומלטפת, הממ5רד, ומל_^י כד, מתת ? י ־
חתר חמשיהרמ, וימו ח_&_צצים ? נם _כישיךד, _מזעדמ הצעידה/ זז־ ש_$ז ^> *\_$_נ שמיותה מיעד, לה עתה(_אני, העברים' גדלנו5 כבר ~ בבתו) ח1טמ חמד ה'%י_£ג!י/" דג_^עקלי _כקומ _דןי_^ב _$>י ־ כ_^ד. אזכיר אחו . משת ב!ו?_מ*ז1ץ מצ§י_?ש _ןהמומיקלי לד אץ־ישע1ד. _ד^^ץ ר1ממת שלו _פשפח את מפיו*חמבת _הננוידיציזגי שלה ותעשר, 0ז ק/^ כד. רעה מה גרצ_^ *ומז- -! מי יודע*, נולי המצא לח הימזת מעמ _^_ושים >_ש1?ע ברשתות מ_^טים מפרשה _אז ד_^ח _5ת1ב1רך ך _^7־ימז _^ל* מנ^^ ?הד'לח נ*^_ך חט5ה מממנה _דדו_&טת כהות דדשיט ר_^ממ יו_^ר _מטמשות, יוחר מהוקצעות _^?י ע"י כך _עלמ ל_$1ז י מ1_גי ר_^ת _^ר '^* _^ת וממת מצח בלבו של *ודע -?