⁨⁨הצפירה⁩, 25 أيّار 1921⁩ — הד ה מ א ו רע ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ? [⁨للمقال⁩]

הד ה מ א ו רע ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ?

לאיי הקולונל וולפסטללר, מי שהיה 'ראש המפקדה של בולם בימי מפרעות בשנה שעברה בירושלים. שני 'האנטישמיים הללו נתקבלו לראיון אצל הנציב העליון. הפננד . מושלמית על הבדו של . הנביא יושע‭. "‬ בצפון ' אדמת "הולד‭""‬ נמצא קבר הנביא יושע, שהוא מקום קדלש, שאליל נוהרים מדי שנה בשנה אלפי עולי-רגל מושלמים. המושלמים אשר בסביבת הקבר התרגזו מאד בשמעם מפי מסיתים מתאימים, כי עפ"י חוזה אנגלי-צרפתי עתיד מקום זה, הקדוש להם כל כך, לעבור " לפשתינה הציונית‭. "‬ולכן ביום 23 אפריל, שבו חל להיות מועד הבקור "לקבר הנ"ל, התאסף המון רב מכל 'כפרי הסביבה במספר 7 אלפים איש בערך וערך מחאה נגד הפרדת החבל מעל סוריה הצרפתית ונגד מסירתו לידי הציוניים. יש לציין, שבין הקהל היו הרבה ערבים מצפת ומטבריה. (ואין מן הצורך להוסיף, כי המסיתים _גאו מצפון, מקום משם מתפשטת התעמולה לאורך כל הארץ‭. ( ‬

פרומלמציות בולשביות בערבית. במבואות אחדים גא"י, וביהוד בריצות ירושלים הודבק ביום 1 מאי קול־־קורא , נכתב בשפה ערבית מלאת מליצה נבובה, שניכרת בה יד סופר הרוץ. הקול־קורא קרא בשם מוסקבה את הפלחים הערביים י ? חוג את י1ם 1 מאי. הקול־קורא נגמר בקריאה1 "חווי פלשתינה הסוביטית‭"!‬ תהלוכה להבר _נבי־ם_&ל־ח. ביום 4נ_^יו_^ בא"י מ ערבי לכבוד ‭*080*34‬ שבו יצאו הרבה תהלוכות אל קבר נבי־סאלה, כדי _להלביש את הקבר ב ? בוש _? הקדוש , כפי שנמוג אצלם תמיד. _לרנלי התהלוכות הועמדו בסביבות הקבר (אשר נמצא לא רחוק מעיר רמלה) משמרות־־צבא חזקות לשמזל על הסדרים? המזכיר מאזרחי, הנגרל דידם, יצא לר&גןר" בדי להיות נובח בעת תהלוכת הערביים. בכל הדרכים פודרה ממידה צבאית. מלבד מהומות קטנות לא אירע כל אסון.

_נוזתנ דפל יות על מ 1 שבותי עבר . ות _(עפ"י _, _זוווור 'היום" מיזם 9 מאי ‭. ( ‬

בפתח תקיח. _מפתה־תקוה מודיעים ן ‭*^‬אשית הידיעות נמחקו ע"י הצנזורד ‭. .. <1‬ . כל השמיע עמלו צעירינו הקניני, שמרו על ‭*299391‬ שבה השקיעו דם ומ_^ו_. לא נתנו הגוש‭, '‬לעפעפיהם, ובםיף השבוע, אתרי אשר אמרו לנוח קצת מעמלם, באו הפיר ודגןרץך (במקום לה ננ_^־ שורות אהדות ע"י _הצנזורה. ) 'מום החמישי, בשער' שמונה בביקי ‭,, ‬ ח_^ מרחוק, שהמעיים מציתים באש את בתי האריזה ואת בהי המכתוה והרפתים שר הפרדס הגדול הנקרא *במר‭600)' "?*‬ דונמים) הגובל עם ‭*<‬דמת שיך "שקר-אנו קישיק‭. ''‬מפני רחוק המקום מטושבתנו וקרבתו לאדמת הערביים לא יצאנו להציל את דגוער באש. תבעוהו ־ז היהה תכסיס מצד מרביים למשוך את כתות המושבה ‭\90‬ץ (בגבול הצפוני‭/(‬ שמלבד זה שהמושבה השאר מבלי הננה, יכלו לטעון שהיהודים יצאו לתקוף אותם. יריות וקול

ןנוה־&לחמה נשמעו מרחוק. בשעה תשע התקרבו כמאתים רוכבים ערביים מזרנים בנשק צבאי, והמון רנלייפ בחרבות ?ורמוזים. בדרכם שדדו את עדר המושבה, אשד רעה בזמ ן ההוא בבצה ‭700)‬ פרות) -־= רוכבינו יצאו לדגן על המושבה ולא לתת לשודדים להכנם אליך‭., ‬ צעירינו נפגשו עם האחרונים על־יד בית האדמה _^קב המושבה. הערכיים התנפלו כחיות טורפות ופתחו אש הזקה על הרוכבים‭-, ‬ בבית ועד המושבה התרכזו בל הנשים והטף. הצעירים והזקנים עמדו איש איש על משמרתו 'במקלות־עץ שמצאו נמצתה. האסון היה נורא ולא יתואי* באומר ודברים. כל הפנים היו חורים, נשים _יתעלפו, אנחות כבדות התפרצו מכל לב‭_>3. ‬ת המרקחת, הספרה ובית יד בדיל נהפכו לבתי־חולים, שבהם עבדו צעירות מממצה‭.. ‬ צעירינו מטרית נלחמו גחרף* נפש , ועצרו בכל כהותיהס את השודדים _^־יגנס למושבה.

פצוע אחר פצוע החלו נופלים ומובאים _םשוד‭<>‬קרב. שנים מנםרי . המושבה, מד_^עירים שהיו לתפארת תאון םתת־תקוה, _^ו חללים על מזבח מושנהם_*מולדמם_, ‭30*‬ . צועקים כל הגטן: " את ראשינו ‭**‬הן, ואל המושבה. לא יעסו השודדים‭;"‬ מבלדים האלה הם ן אבשלום ניפץ (ק ‭(2_§‬ וחיים צבי נרינשטיין(בעל משפחה, בן ‭. (40‬אחריהם נפל מלל ז*חד הפצועים נו דפפורט‭_^, ‬כר מספד סבא (בעל* משפחה ‭, _^‬ בן ‭. (40‬את מעי הראשון רטשו ‭1$‬ ידיו וראשו התכו. אל מהו של ראש ועד המושבה, מר -נ'יסין_^_ןממעא־ _ג_^ץ- למושבה‭^{‬ נכנ‭*©‬ השודדים ד_&ראים וישברו את הרד, יטיכ1 שרדו את הרכוש החי והדומם (בני הבית נמצאו בתוך המושבה‭. (‬המערכה נמשכה שעות אחדות. הברי ההגנה הגינו עד טפת* דמם האחרונה ונשמעו למפקדם מר אברהם שפירא, שאוהו רצו השודדים שופכי־הדם להג ןית_, בצעקם % "לוינאק יא אבוהים אבו* ‭"922‬ (איך, אברהם . אבי־מיכה. ) כדורים לאץ מסמי עפו מעל ראשו, והצליהו רק לפצוע קשה את סוסתו המפורסמת שעליה רכב , אך הוא החליפה תו"מ באחרון,

נם לתוך המושבה עפו הכדורים ואשד, אחת נפצעה ברגלה. המבוכה גדלה במושבה, דב הרוכבים שכבו כבר _בצועים, ממצב התחדד מרנע לרגע, רוכבים ממיינים לא היו עוד לשלהם ליפו לבקש עורה, הודות למסירותם של ה"ה פ. פסקל דד. כיק (זקנ'ים_^ הראשון רץ ליפו, והשני עבד בהצרו וכששמע את היריזמ, עלה על כרכוה, ונמנ לקרב, הביא משם את הפצו עיט שמצא, ואת בנו משה בתוכם. מיד ־ נטע לראש־המעין לבקש עזרה מיפו ע"י השת־רהוק. ובדרך נם מצא פלוגה של _עבא הודי, _בראשותו של הקפיטן הודסון, שהלבה ‭'5‬יפו מג'נץ דרך _" ראמ4_ממל ך?הקפיטן *עתר להמוניו, ומדד ?הציל את נפשות ‭*1399939‬ כשנגש ד_, צבא _קמב למערכה, *יי _מניביים נם 'טע, הצמ* ענה נם ‭¥9x1‬ בידיות ויפזר את מחנותיהם מהצד הצפלני. התאום 9099991 התקפה ובדרום ‭*299901‬ כמו שנמדו •ביניהם כל הכפרים. בהתקפה זו השתתפו הכפרים הערביים X יהודיה, כ&ר־ענה, ‭*1*9%‬ קלליע מזרע ועוד. הם התחלקו לשני אגפים, כולם היו מוו‭**‬ם_>נשק צנא/ ומאו_*ד*הם כל תושבי הפורים עם *זמוד_^הפ, מפ_^ם ונמלהם.

ל_^_עדנו_^ניע אוידון מימי‭!, ‬מןמיים ‭3189 99‬ _מזי כדאות _המעופפים, כי סכנה ושקפת למושבה אס יתנו לשודדים להכנס מיומה, דמח"לו לזרוק עליהם פצצות ייפזוז אגף _^זד, ואן‭"_^‬כ ©ו מצבא וי_&ד 19 את האגף השני, וכהה עלה המושבה ‭(1832‬ תרוץ. הצבא נכנס אח"כ למושבה ‭3_?‬ל מושמד• הביעו לו תודה על ‭98100 18999‬ שעמדה להם בע*ו_?תו. הצבא רצה לעזוג אלו המושבה, אך מ"י בקשת 909 נשאר במוש8ת. מיפו תג*עו שתי מכוסות משוריגות, !זהוים שבו למזלכם בשעה אדמ והצי אתרי ‭*9_<_9109‬ _או_^י _יעחרע הלך ו‭&^‬יטץ הודסון 99930 אמ*־שקר, בכדי לקהת את עדר _ושושנה שנשדד ו ‭^^ . ‬יים ‭191*30‬ ביריות ‭1_^‬ נתנו ל1 לחתקדב_, ולק מר ריקם' לששבת. מצב _מלממה הוכרז ב‭_!4‬_ר_^ר‭_$ ., ‬ סור _ואד?לצאת _אהבתים מהשעה השביעית נעדב. _ימזון ‭?9‬ך הלוך ותם, ואי אפשי ממ לשלוה עגלות ליפו להביא ק‭* 2‬ מוץ 19992 הדדלש למושבה, מתכלכל על ‭13>‬ לע_*ע _ועא _^_ומ8יו נניע למאה ותםשים נפש. הלילה עבר בשקט. ביום §מ*שי בבוקר נרא_4 מדז_&ק רוכבים ערביים

מאה'שעריס" זול ז_^קש עורד צעירים _^ _ימוידמו פמרו מ‭^>‬מ המאלרע וביגתיב_^ מניעו שממ _ומ־שוש־יםירוכבימ אנגליים ויהודים, שמפםו 3 ערביים ויאסרום. ערבי אמד מראמ מעודה, כי הוא _שוטר־הדש ש* הבולשת, אולם עפ"י _^דת קצין-המששדמ מושם הוא במאסר •חד עם שני המ־‭. _'‬ יו *תר העדמיים נעלמו. מתנהלת מ?ףרה ודרישה. פפודת הנציב _חעלחץ_^ ? בעתוני א"י _־נתמרפטה הפקודה ד_^ןלן ן ‭,, ‬כל אדם שיפיץ שמועות_^ כבות נץ' ככתב ובין בעל־פד, או באיזו צודה _פ־יפיפ שה יא שתוכלנה לד, פריע ‭_$_0‬ד שליס הקהל, עלול להענש, או_^י שעצא חייב, ע"י מושל המחוז או מ‭''‬מ מושל ד_&חיז או שופט אזרהי, למאסר של ששה חדשי‭!:‬ לכל היותר או לקנס של המשים לי"מ א* לשני העונשים יהד. ירושלים, כ"ז ניסן דהרפ'יא. עה"ח ה*ברט סמיואל, הנציב העליון. "

דמונפםרצי ות עדביות בשכם ובבית־שאן. בשתי הערים הערביות, שאץ ב_^ן אוכלםין יהודים, בית־שאן ושכם, נערכו בימים הראשונים למאי דמונססרציות סוערות. בשכם עברו התהלוכות בשלום, אולם בבית"שאן היו מהומות וסכסוכים עם המשטרה האנגלית. ועדת'החקירה הממשלתית, שנסעה לבית-שאן לחקור את ענין הדמוגםטרציית והמהומות, דרשה מאת מושל , העיר ה' רבחי'מוראר להתפטר ממשרתו בגלל העלימו עין מן התסיסה, שהודגשה בעיר לפני ההפגנות. ממושל מאן להתפטר ודרש שיריחו אוחו באופן רשמי. שגי _אנטישמיים אנגליים בירושלים . , דואר היימ" מודיע, כי מר _גבריאל, שהיה מנהל הכספים בימי שלמון המצביא בולם והידוע באיבתו ליהודים, נמצא בארץ־ישראל מתחלה חודש מאי. כמו ק הגיע באותם הימים

מתאספים מצדדים שונים לצד צפון. ו_88כא יצא למשמר. הסכנה עדיין דוחפת מעל ראשינו, ומי יודע ‭9X0 72‬ להבא. פ . . . ביום הששי אחה"צ נסע המצביא בירון עם בנו של מר שטעון רוקחןתיות ל נוסח כעת המית שלשת ההרוגים _בפתית־ תקוה. כל תושבי םתד_^ד" נעי _יה _" וזקנ‭*^‬•, הש_^פו בהלוית שלשת מנודים. הלויה שלשת ההרוגים ד\מה כי‭1_^‬ הששי בש_^ת ארבע אחה"צ‭90802. ‬ אלפים איש או את הנבורים למקום מנוחתם האחרון. כפי י שהודעתי לכם, הגיע המצביא לפ"ת ושם על גומלת מבור‭:*‬ אותות־חצטיינות‭*. ‬זיל יכולים לראות את הצעד העמוק ששר על פני המצביא בראו* תו את מצב ההלל"ת, מר משה ניסץ ר_&פיד את ב נ ו, ובין יתר דבר"ו אמר> שהיא מתיש את זה לעבוד, שבנו נפל !_בשביי8 העם והארץ. כל המלוים ישבו על הארץ לסימן של אבל. הםפידום נם מר שפירא ועוד מנכבדי המושבת. חהלו'ה הזאת השאירה אחריה רושם עצום על כל המ ש־ התפיס בה. העדר ע ור י טרם הושב. הצבא _היך הלך לאבו_*קיש ואסר עשרים _ערביים, וביניהם השיך שקיר אבו־קיש. חושבים, שהערביים ימסרו את השוד ששדדו.

בחדרה. מתעה מודיעים ל"דתוה היום" ע"י הטלפון _\ מפי אנשים אחראים שבאו הנה מחד־יה נודעו ד"פרטים ד_^לי' על אדות דזזתנםליית שהיתר, בהדרה ביום הששי בןיהדים: אל_^ט ז_^־יים של ערביים _מזוינת וביניהם פרשים באו משנים עשר _מקובלת והתנפלו על המושבת ושדדו את יל הנמצא בה. _^ג בתי ה"ה רוטמן_, םמפינוב, בן־יהודה, _לףל_^_מקי, ד'"ד־ ברין, הנקץ_, שרנרוצקי, לווין‭1, ‬מדודםקי וד_^_פדיץ הוריקו לנמדי. נם הלק _מדגתים של האק, דץ_, פרל, שטרנין ובית המהנדסים _נשיידי. בתי _פיינבדנ, _שה לוזלינסקי ורבינוביץ הציתו באש אחריעדרו ‭*^‬הם. נם 330193 התימנים , נתליאל" שע"י חדרה שדדו וז_^יק נדול מהמקנה גזלו ואת שאד המקנה 10310 על המקום. המושבה נחרבה לבמדי. מצד בני המושבה לא היו קרבנות־אדם. הצבא מחיפה ומנ'נץ הגיע דק לכמות ערב ולולא _האוירון שהגיע מלוד בשעה שתים אדד‭". ‬צ לורק _פצצמת על המתנפלים והפיצם - לא היה נשאר שריד ופליט במושבת‭.. . ‬

‭. . ‬ . ההודעה הרשמית התימה בנוגע להתנפלות חדרה אומרת, שה_?מכין המתנפלים עשרה הרונימ ע"י _אוירוי וביניהם שלשה שומרים ‭.... ‬המת&פלים היו מארבעה עשר כפרים ומספר ההמון הניע לחמשת אלפים איש בערך ‭. .. ‬ . את הבהמות ש_*א הספיקו לסהב כגון?חמורים, ג_^דות ופרות שתטו אצל המושבה. היום יצאו, חברי תענה יהד עם משמר צבאי לאסוף את השלל ממקומות הקרובים. היום בבוקר התנפל מספר קטן של כידואים על שכונת התימנים אבל יריות התנה נרשו א!הם מיד משם. המצב במושבה הוטב. ההודים שומ־־ רים על כל המביכה. אוירוץ מ_&יל סביב המושבה. דרשנו מהממשלה שתביא תיכף ועדת הקידה ודרישה, ועדת עונשין, ועדת להערכת ההיזקות. הזמינו ע'יי הטלפון את העורך־דץ הרי סקר, שיבוא לחדרה לערוך את כתב האשמה מצד המושבה.

ברחובות. "הערביים התנפלו על המושבה רחובות משני צדדיה. העלו באש פרדס אמ* ואת כל העצים אשר בסביבות המושבה. , בשעה ארבע ממני הודיעו שוב מרוכבות, שהצבא הגיע ומור את _הערביימ והכל שב לא_*תנו. התנערה שהזדחו בסביבה לא נדמה נזקים רבים, הודיעונו מיפו כי והו הלק כ‭5_^‬רדסו של מ־ מללבסקי ‭1999*‬ באש. ביום ד_^בת כערב מדיעו_* _מרבבות, כי הידיעה שנפוצה אתמול שערביים התנפלו על עקרון אינה'ינכ ונה. הדבר היה כך;ערביים דתנפלו על שני עקרונים _ידידים שעזבו את יתובית בדרכם לעקרון דדו בוע. הס ברחו והורו למושבה התיבות בצעקות כי _מודולים נס על המושבה עקרון, לאחר כך נודע שלא היה דבר וכי שקט שודר במושבה בעקרון. _ההחנטלמ־ז על המושבה נדדה. ביום 4 מאי בלילה התנפלו ערביים על המושבה *דרה (קטרה‭, (‬הראשון נפצע ה' ניסן משר נ י בסקי, שעמד בקצה המ ושבה , כאשד נשמעו הידידת גמושבה. מרד מקיצד כל התושבים וי_50ו נגד המתנפלים ויניםום. הנפצע, שהוא כבן 60 שנה, הובא למחרת _לביתיהחולים בירושלים. התנפלות על שבוגד. יהודית בירושלים . ביום 4 מאי בשעה 11 בערב התנפלה קגלצת ערביים על השכלנה היהודית אשד אצל מגרש , שמעון הצדיק" בירושלים. לקלל צעקת _^אשה _$תת , אשר אל ביתה התפרצו המתנפלים, קמו משכמם משנתם 'ורצו לשכונת