המליץ, 4 شباط 1900 — עזרת י‭?.‬ סופרים: [للمقال]
עזרת י?. סופרים:
חזרה עטרה ליושנה. (סיף מנו' (17 מהמחלה הזאת, מחלת הפרוד, המחויבת להיות במעט , לפי הטבע, בראשית כל בנין חדש אש- נבנה מחלקים נפרדים ושונים מסתעפות , ויוצאות כל הרעות והמגרעות , אשר מצאו עוד מקום בה לעת עתה. , נקח נא לנו למשל את הרעיון חציוני. רוב חבחורים יתיחםו , להרעיון הזה בשלילה ושם ציון וירושלים
לא- יזכר ולא יפקד בחוגם הצר לא מפני שאחרי שקלא וטריא באו ליד , י החלטה זו _ונעשי, חלילח , אנטי־ציוניט על ידי מחשבה וחשבון_, כי אם יען חנם ממין הלומדים הידוע אשר רגשותיהם הם כהים במאד וכאין המה , י בעיניהם כל הרעיוגות והאידיאלים מול איזה פלפול דק, ובכלל כל רגש אף היותר קדוש ויקר לנו כמוזר , נחשב להם , ולעומתם ישנם ג"כ במספר לא מעט בחורים כאלח , אשר חנם ציונים נלהבים , המסורים בכל לבם ונפשם להרעיו ן הזד, משאת נפשם , וכל חיי רוחם היא _התקיה לתחית ישראל בארץ אבותיו. יודע אני ביניהם אחדים, אשר בכחם לעשיר. נפשות להרעיון הציוני ולהפיצו בי ן כל בני
הישיבה , יען קראו ושגו הרבה בהספדות העברית בכלל ובספרות הציונית בפרט ויודעים ומכירים היטב את גודל ערך הרעיון הציוני , גם נוסף על ידיעתם הרחבה בהדברים הנוגעים לעניני הציוניות היננו עוד בכח הטפה ובראש חושב מחשבות רבות ונדולות, ובכל זאת, למרות כל אלה , לא ינקפו אף אצבע קטנה לטובת הציוניות ולא ישתדלו בהפצתה מאומה. הסבה האמיתית לזה היא ידיעתם, כי לא ימצא לדבריהט אזנים קשובות , ואמריהם לא יעשו פרי בלב רעיהמ , ר ק יען, כי הם בני מפלגה אחת והמפלגות האהרות _םתגאיח ביהוםן ובהמקור אשר ממנו נחצבו ולא לכבוד הוא להן, לפי דעתן, להתבזות ולהטות אזן לדבר• בעלי מפלגה אחרת, ולפעמימ עיר תמלאנה את פני הדובריט
אתן לעג ו קלס בעד דעותיהם אלה וםגמתם זאת. בקצרה, אלה אשר ישאו נס ציונה יראים להוציא את הגות לבם ולהשתדל בהפצת רעיוננו הקדוש לגו , מפגי מפלגה זו , או אחרת, וכמו הציוניות , כן עיר דברים טובים הצריכים לחעשות בעולם הישיבה אינם יכולימ לצאת לפעולות מפני סבות ומעצורים כמו אלה. חוא אשר אמרתי , כי חוסר הארגניזציא והאחדות בין בני הישיבה אשם בכל המגרעות הנראות בהישיבה ומזת לכל אלה תוצאות. ואחרי כל אלה במי האשם בזה
אס לא בהראשימ והםנחלים ?לפי דעתי, קולר החסרון הזה תלוי אך בהם , כי כל עבודתם ויניעם הקדישו רק להרבות ב'םפר השדרי"ם ולתעמולה חיצונה , אבל לשכלל ולפאר את העולם הפנימי של הישיבה, לאחד ולאגד את כל הבחורים לאגודה אחת ולהביא סדר ומשטר באופני הלמוד ובכל ההגהגות הפנימיות , אל כל אלח לא ישימו לב. אמנם החזקת הישיבה דורשת הרבה כסף, כי בלי זה לא תוכל להתקים ולעמוד, וכמובן , הכנסותיה מעטות הנה ועליהם להשתדל להרבותם בכל האפשר , אך בכל זאת לא מן הראוי הוא שישקיעו עצמם רק בדבר הזה, ועל דברים אחרים
היותר נכבדים ויותר יקרים במצב הישיבה לא י_^ימו עין כלל . האס לא יבינו , כי הכסף הוא רק אמצעי להחזיק מעמד הישיבה, טפל להמטרדד הנעלה , מטרת הישיבה בעצמה, ?הלא העיקר הוא התפתחות רוח הישיבה, לשרש את הראש _וחלענה, אשר צמחו בה בטרם הכו שרשיהם 'עמוק עמוק, לעקיר את המחלוקות ואת _המפלגית הנפרדות אשר בתוכה , לזרוע זרע של שלום ואחדות , בין כל בגי הישיבה, להגהיג ביניהם שיטה מםודרח ומסיימה , שיטת וזאלאזין חגחמדה מאז , אשר על פיה יתגהגו כלם בלמודיהם ובכל הנהגותיהם לבל יאמר עוד : אלה ילמדו
בסדר תלמוד של'ישיבה פלונית, ואלה בשל ישיבה אלמונית, ואיך זח יםיחו דעתם מדברים געלים וגשגבים כמו אלה העומדים ברומו של עולם הישיבה ובהם תלוי בל כבודה? מובטחגי , שאט ישימו לבם אל חחסרוגות האלה , אשר עוד יוכלו להתקן , אז בטח גזכח לראות בקרב ?הימים את ישיבת _וואלאזין עומדת על תלה משוכללת ומפוארת במעלותיה ובסגולותיה אשר היו לה מאז ; או אז, אקוה שגזכה לשמוע בקרב הימים שיאמר: לכו ונעלה אל ישיבת וואלאזין ונלמדה שם תירה והשכלה צתפח ומזוקקד. ביחוד , כי _מוואלאזין תצא תורה ודבר חכמת ישראל מקרבה.
עוד יש לי הרבה להעיר על איזה דברים מהישיבה , והרבה מקצעות ממנה לא נזכרו כלל במכתבי חנוכחי , אף כ' כל אחד ואחד מהם עומד וצווח: דרשוני. אך בפעם הזאת אסתפק בזה שנתתי לפני הקורא השקפה שטחית וראשי פרקים מעניני הישיבה , תחת זה במכתבי הבאים , אשר מכתבי הנוכחי הנהו רק כעין הקדמה להם , אתן השקפן נאמנה ומפורטה על כל מעשי הישיבה ועניניה הכוללימ. יהודה אהרנזאהן.