⁨⁨دافار⁩ - ⁨דבר⁩, 10 حزيران 1973⁩ — לאספקה מהירה של אנרגיה [⁨للمقال⁩]

לאספקה מהירה של אנרגיה

מאת דויד מושיוב אהד הסימנים הבולטים להתפתחות הנמרצת של המדינה הוא ה־ ביקוש הגדל לחשמל. צריד לזכור, כי בישראל החשמל מהווה מקור דומיננטי לביקוש לאנרגיה. בשנים ‭1969 — 1955‬ גדלה צריכת החש־ מל בארץ בשיעור 13 עד 15 אהה בממוצע בשנה והתחזית לשנות השבעים הוא גידול ממוצע בשיעור ‭1c‬ אחוזים לפחות בצריכת החשמל. בהשוואה אחרת אפשר לומר זאת כך;בעשר השנים האחרונות עלה התוצר במשק פי שנים ורבע ואילו מכירות החשמל עלו פי שלושה. הגידול המהיר של המשק ובעקבותיו הגידול המהיר של השימוש בחשמל , גרמו למתח מסי־ יים בין הביקוש הגובר לכושר הייצור. שוחחנו על בעייה זו ובעיות אחרות של משק החשמל בארץ עם יו"ר מועצת המנהלים של חברת החשמל ד''ר יעקב ארגון. המתח בין כושר הייצור לבין הביקוש המירבי לחשמל נובע, מ־

העובדה שהגדלת כושר הייצור בחשמל מצריכה השקעות כספיות ניכרות ביותר. מנייה זו החריפה — לדברי ארנון — בסוף שנית ת־60 בגלל איחורים בהשלמת תחנת הכוח רידינג ד‭, '‬ובגלל בעיות אקולוגיות ודרישות מצד גורמי ציבור שונים למנוע זיהום סבי־ בתי. האיחור בהקמתה של רי־ דיגג ד' הביא את חברת החש־ מל בשנת ‭1972-73‬ לקשיים באספקה. בעונת החורף היתד. הרזרבה בחשמל קטנה מאד. אף על פי כן לא היו תקלות חריפות והמערכת פעלה לדברי ארנון, באופן סביר. בעונת הקיץ 1973 ובחורף 74־1973 תהיה עדיין הרזרבה נמוכה. כדי להתגבר על בעיית חמח־ סור בחשמל וכדי לעמוד בביקוש חגובר לחשמל רכשה חברת החשמל טורבינות גאז. בשבת חכם•־ פ ים 73־2ד19 רכשה חברת החשמל שלוש טורבינות גאז, שתיים בנות 40 מגאוואט כל אחת ואחת בת 35 מגאוואט ובסך הכל בכושר ייצור כולל של 115 מגאוואט חשמל• ההשקעה בטורביבות גאז אלה, אשר הצטרפו כבר למעגל הייצור

של חברת החשמל היתה 62 מיל־ יון ל"י בקירוב. כושר הייצור של חברת החשמל כיום הוא 1525 מגאוואט.

הברת החשמל רכשד. ארבע טורבינות גאז נוספות — כל אחת בכושר ייצור של 40 מגארואט — כלומר בכושר ייצור כולל של 160 מגאוואט. בהשקעה של 85 מיליון ל"י. שלוש מטורבינות אלה יצטרפו למעגל הייצור בשבת 1973 והרביעית בראשית שנת ‭. 1974‬תו־ ספת זו בכושר הייצור בחשמל נו־ עדה לסייע לחברה לעמוד בבי־ קוש העולה לחשמל, וזאת בתנאי שלא יהיו בחודשים הקריטיים באספקת החשמל תקלות רציניות במערכת החשמל. החל משנת ‭1974‬ צופה החברה שינוי לטובה בכושר ייצור החשמל, זאת משום שלפי התכנית היחידה הראשונה של תחנת הכוח אשכול ג' באשדוד תכנם ל־ מערכת הייצור בתחילת שנה זו. יחידה . זן. הנה בכושר ייצור של 228 מגאוואט. לפי התכנית פחות משנה לאחר מכן תופעל היחידה

השניה באותה תחנה, אף היא ב־ כושר ייצור של 228 מגאוואט. הפעלת שתי יחידות אלד. תו" סיף למערכת אספקת החשמל 456 מגאוואט והדבר ישפר את מצב אספקת החשמל במשק. ההשקעה בהקמת תחנת הכוח אשכול ג' נאמדת ב־350 מיליןן ל"י. במקביל מכינים את השטת ל־ הקמת תחנת כוח נוספת באשדוד, אשכול ד‭. '‬תהנה זו תיבנה סמוך לאשכול ג' ואף היא מורכבת משחי יחידות זחות, כל אחת בת 228 מגאוואט חשמל. הציוד לתחנת כוח זו נמצאת עתה בשלב הקמה ברכש כבר דוודים מקנדה והטורבינות מאנגליה. ההשקעה בתחנת כוח זו נאמדת אף היא בסכום של 350 מיליון ל"י. התכנית היא, כי היחידה הראשונה בתחנת הכוה אשכול ד' תופעל בראשית שבת ‭1976‬ ואילו היחידה השניה בראשית שנת

‭. 1977‬ לאחר אשדוד תפנה חברת החשמל להקמת תחיות־כוח צפונה מחדרה. התכנית היא להקים ארבע יחידות בעלות כושר ייצור של 300 מגאוואט לפחות כל אחת. חברת החשמל נערכת כך , שכל שנה החל משנת 1978 ועד 1981 יפעילו יחידה חדשח אחת. תכנית תח־ נת כוח זו נמצא עתה בשלבים של דיון ומו"מ ולאחר מכן הזמנת הציוד. האומדן הראשוני להשקעה בתחנת חדרה הוא 900 מיליון ל'יי. המימון העיקרי להקמת תחנות הכוח החדשות ?הן ההלוואות שהחברה מקבלת בחו"ל, בהיקף של

עד 80י‭90-‬ אחוז ממחיר הציוד. החלק האחר של המימון הוא מימון עצמי והנפקות של אגרות חוב באר‭. ?‬ ד"ר ארנון מדגיש, כי מימון ה־ השקעות מושפע מאפשרות ההברה לשלם מהכנסותיה השוטפות. הגודל של המימון העצמי תלוי ב־ תוצאות הפעולה השוטפות של החברה. כאן אנו מגיעים לבעיית תעריפי החשמל, אולם ב_^ושא זה לא מרבה ד"ר ארנון דברים. הוא מוכן רק לומר, כימה שקרו. " בחצי השנה האחרונה במשק אי נו מקל על החברה, בתעריפים הקיימים, לשמור על רמת הכנסה המבטיחה מצב סביר בחשבון השוטף‭. "‬ אולם בסקירת יושב ראש הדירקטוריון (הוא ד"ר י. ארנון) למאזן החברה לשנת הכספים ‭1971-72‬ מצאנו את הדברים הבאים: "ה־

ממשלה הסכימה להעלאת תעריפי החשמל ב־ 11 אהלז ההל . מחצי ריכוז ביום ‭1. 6. 71‬ העלאה זו "נו־ עדה בעיקרה לכסות התייקרות של 41 אחוז במחיר הדלק שהוחלט עליה ב־7 במארס ‭. 1971‬עבור החודשים מארס עד מאי ‭1971‬ נתנה הממשלה פצוי של 5 מיליון ל"י לכיסוי הוצאות הדלק הנוספות. ל* אחר הפיחות של חודש אוגוסט ‭1971‬ חועלו שוב מחירי הדלק; הממשלה לא הסכימה להעלאת תעי ריפים נוספת באותה שנה. התע-ר-יפים הועלו רק החל מהצריכה שמיום ‭1. 8. 72‬ וזאת ב־5 אחוזים י בלבד (או ‭0. 3‬ אגורות לכל קו־ ט"ש‭, (‬העלאה שאינה מכסה את התייקרות הדלק כתוצאה מן הפיחות. לתקופה אוגוסט ‭— 1971‬ מארס 1972 קבלה החברה פצוי של 12 מיליון ל"י בגין אי־העלאת התעריפים לאחר הפיחות‭. " ‬

ובהמשך נאמר באותה סקירה: יהד עם זאת יש מקום לדאגה " רצינית למצב ריווחיות החברה בשנת 73־‭, _1972‬אף על פ־ שהחברה תנהג גם בשנה זו בצורה דומה ביחס להפרשי הצמדה. האיחור באישור העלאת התעריפים מאפריל 1972 לאוגוסט 1972 (החברה דורשת לפצות אותה על דחיה זו אך טרם נענתה‭, (‬העובדה שאישרו לחברה העלאת תעריפים בשיעור של ‭'5‬ אחוזים (במקום 8 אחוזים, שגם נציגי המשרדים _הממשלתיים הנוגעים בדבר חשבו אותם למוצדקים לכסוי תוצאות הפיחות מאוגוסט ‭, 1972‬והעליה הנמשכת של המחירים ושכר העבודה בשבת 1972 י — כל אלד. מדאיגים את_, הדיי רקטוריון באשר לריווחיות החב* רה בשנת ‭"1972-73 ‬