دافار - דבר, 13 كانون الأوّل 1938 — רוזל _קגרוגלי&וב [للمقال]
רוזל _קגרוגלי&וב
(בשלישי יותר משלושים שנח עברו . מאז באתי. לחיפה _ברצין להת$$ _בפעוטה מוסיקלית ונתקלתי בתנאים קשים מאוד. חוסר הבנת וחוסר חברת מוסיקלית הכבידו את העבודה על החלוצים חרא־ שונים בשדה זת שרחל קרוגליקוב היי תת אחת מתם, וזח נבר החלה _לוזפיץ את תורת המוסיקה, ועוד-לפניה הנינה הקדקע אחותה מרים-קיזדמן ובעז־ רתת תפסת רחל מקום מכובד בחינוד _המוסיקאי, במשך כל השנים הקשית ההן. היתח מורה, בעלת שם וחינכה דור צעיר של מורות י ומנגנות. לא הסתפקת ברכוש המוסיקלי שהביאה אתת . אלא נסעת תדיר לחוץ לארץ, לח- ? דש את ידיעותיה, ולאסוף חומר - על
לפטירתה) . :־ מנת להקנות לתלמידיה. עבדנו יחד ביית . ספר לנגינה, שנו* סד על ידי וער החינוך כשנת . 1919 מסיבות הטריות נ8ר ביו הם&ול כע־ ;; - ביר שנתיימ לקיומו, נסעה שוב ל_^א־ י ריס ואחרי שהזרת בשנת 1924 פתחנו! מחרש, יחד עם עור שלושת הברים, את בית הספר לנגינה, עכשיו המכון. למוסיקת, בחיפה, הבולל כעת 24 מורים ו־300 תלמידים. לפני שנתיים הוציאה המחלת רק הקשה את י רחל י קרונליקוב משי-תת _^ _העיבל־ים כמוסדנו. ־ _קוינו שהבריא ותשוב אלינו ובכאב לב קבלנו את . היריעה על מוחה. ירדה ? מעל ביטת החיים המוסיקליים מורת שתקרישת'את בל חייה להפצת הנגינה. יהא זכרה ברוך בתוכנו. י י . 1.. ?חניה-זיגט ;